David Encaoua · Octobre 2023 · Manuscrit inédit
**א. סביליה, יולי 1391**
אפרים, הלילה טרם סיים לשרוף את הקלפים וכבר השחר מזכיר לך שאין לך עוד בית כאן.
בית הכנסת סנטה מריה לה בלנקה הפך לקתדרלה. תלמידיך התפזרו כזרעים ברוח הדרום.
אתה נושא בזרועותיך את *שער כבוד ה'* — מאה היריעות הללו של דיו שחורה האומרות שהעולם נשען על שלושה עמודים: התורה, החסד, החכמה.
שלושה עמודים שבני האדם מפילים בצהרי יום אחד של יולי.
**ב. הדרך לתלמסאן**
הים הפריד אותך מסביליה. הוא נושא אותך אל והראן. משם, דרכי הברברים מובילות אותך אל העיר ההיא בעלת הצריחים הלבנים שבה רבנים אחרים כבר נטעו בתי כנסת באבן.
תלמסאן. השם נשמע כמקלט. ראשית חדשה.
**ג. 7 באוקטובר 2023**
שש מאות שנה אחר כך, אני קורא את שמות המתים בטלפון שלי. כל שם — חיים, כל חיים — עולם, כל עולם — ספרייה בלהבות.
אפרים, ידעת זאת: שאפשר לאבד הכול בצהרי יום אחד של שבת.
ובכל זאת בנית מחדש. ובכל זאת מסרת. ובכל זאת כתבת.
לכן אני כותב אליך היום.