מאמרו של דוד אנקאווא שיצא ב-Généalo-J (גיליון 135, סתיו 2018) מהווה את התרומה הישירה ביותר לתולדות השושלת המשפחתית.
בעבדו על שושלת היוחסין של משפחתו, הבליט ארבעה «מעבירי מחשבה יהודית»: ישראל אלנקוּעא (†1391, מחבר מנורת המאור), אפרים אלנקוּעא (1359-1442, מחבר שער כבוד ה'), אברהם אנקאווא (1812-1890, מחבר קרן חמר) ורפאל אנקאווא (1848-1935, נשיאו הראשון של בית הדין הרבני העליון של מרוקו).
מושג «מעביר המחשבה היהודית» עומד בלב מאמרו של דוד אנקאווא. הוא מציין אדם אשר, ברגע מכריע בהיסטוריה, נוטל על עצמו את האחריות למסור את המורשת האינטלקטואלית והרוחנית של היהדות לדור הבא, תוך התאמתה לנסיבות החדשות. אין זה מעתיק או מלקט גרידא: זהו יוצר אשר, בקבלו מסורת, מתמיר ומעשיר אותה. כל אחד מארבעת המעבירים שזיהה דוד אנקאווא ממחיש דינמיקה זו: ישראל אלנקוּעא הפך את התורה נגישה לעם; אפרים הגן על הפילוסופיה של הרמב"ם; אברהם קודד את ההלכה; רפאל איחד את שיפוט היהדות המרוקאית.